הצל הכבד שמטילה מגיפת הקורונה ברחבי העולם הגיע זה מכבר לכל קצוות תבל, אך לא רק מדינות ותושבים נפגעים מהמשבר ושינויים מרחיקי לכת מתחוללים בכל תחומי החיים.
הרגלי צריכה שהיו מקובעים עד לנקודה מסוימת, השתנו כעת לבלי הכר.
כל תירוץ ששימש בעבר ליציאה מהבית להתאוור, לעבוד, לשחק, ללמוד, לקניות, לפגישה עם חברים – הכל בטל ומבוטל בגלל הצורך בשמירה על מרחק, בידוד מרצון, או שלא מרצון, שמירה על כללי ההיגיינה וכל דבר שרק אפשר לעשות כדי להכחיד את הוירוס הארור.
לצד עסקים רבים שנסגרים, או סובלים הפסדים קשים, לצד חברות רבות שנסגרות, או שפעילותן פוחתת למינימום הכרחי, יש גם מרוויחים מהמצב.
עלייה בצריכת מוצרי בסיס בסופרים מגדילה את ההכנסות של בעלי הרשתות ושל המוצרים המבוקשים ביותר, כמו נייר טואלט למשל.
הדרישה המטורפת למוצרי היגיינה כמו אלכוג'ל, כפפות חד פעמיות, מסכות ומוצרי חיטוי שונים ומגוונים ללא ספק היטיבה עם היצרנים והספקים.
המרוויחים הגדולים מהמצב
יש תחום אחד שבו קפצה רמת הצריכה בעשרות אחוזים ועדיין לא ברור כיצד הדבר ישפיע על הספקים.
זהו כמובן האינטרנט. לצד הקפיצה העצומה בביקוש ובצריכה, קיימים לא מעט סימני שאלה ותשובות לא ברורות לגבי התועלת לטווח הארוך שמייצר המצב הזה עבור חברות המספקות תשתית וגישה לאינטרנט.
הבידוד שחלק ניכר מתושבי מדינת ישראל נכנס אליו בימים האחרונים, בין מרצון ובין בכפיה, גרם לעליה חדה בשימוש באינטרנט.
המספרים מעידים על כ- 50 אחוזי עלייה בצריכה והספקיות הגדולות החליטו להגדיל את קיבולת רוחב הפס שלהן, כדי לתת מענה לביקוש הגדול.
גם משרד התקשורת נערך בהתאם, כדי לסייע לטיפול מהיר ויעיל בתקלות למשל.
אבל מה בדיוק גורם לביקוש הגדול? האם חברות האינטרנט יכולות לעמוד בביקוש הזה? האם הן מרוויחות ממנו?
ממה נובע הביקוש הגדול?
יש, כמובן את התשובה הצפויה והיא – אנשים נמצאים כל היום בבית ומחפשים תעסוקה לעצמם ולילדים, אך חלקה שנוסף והמפתיע מעט של התשובה הוא שמעסיקים רבים הבינו את היתרון הגדול שיש בעבודה מהבית והחליטו לאפשר לעובדים שלהם ליישם את העניין, ככל האפשר.
עוד גורם לעליה משמעותית בצריכת האינטרנט הוא עלייה חדה בנתוני הצפייה בתכנים שונים בטלוויזיה ובמחשב, הורדות של סרטים ומשחקים, אפליקציות לימוד מרחוק, קניות ועוד – כל החיים עברו לאינטרנט, כי אנשים נמנעים מלצאת החוצה.
שירותי התקשורת והאינטרנט הפכו לחיוניים ואף למצילי חיים בשל משבר הקורונה העולמי וכך, חברות תקשורת מדווחות על עלייה של עשרות אחוזים בביקוש לחיבור לקוחות חדשים לאינטרנט, בתעבורה וכן בצפייה בתכני VOD.
אולי לא ממש מפתיע לגלות, שגם שירותי הטלפון הביתי מראים עלייה של עשרות אחוזים בנתוני השימוש, כמו גם עלייה גדולה במכירת מחשבים, מדפסות ועוד.
האם חברות התקשורת מצליחות לעמוד בביקוש העצום?
מדינות שונות באירופה פנו לחברת נטפליקס בבקשה להוריד את מהירות הגלישה בה נעשה שימוש לצורך שידור התכנים.
הביקוש הגדול לסטרימינג, כך הסבירו, גורם לעומס גדול על הרשתות השונות והורדת המהירות על ידי נטפליקס תוכל להקל במעט על העומס הזה, אולי למנוע את קריסת הרשתות.
למראית עין, אפשר להניח שחברות התקשורת עושות קופה ענקית על המצב, אבל ייתכן שאם המצב יימשך עוד זמן רב, החברות יתקשו לשמור על רמה גבוהה של שירות.
לצורך מניעת קטסטרופה גם במישור הזה, ייתכן שדרושה התערבות ישירה ויסודית של משרד התקשורת, אך רק ימים יגידו אם היה בכך צורך.
בכל מקרה, חברות שנערכו מבעוד מועד להגדלת יכולת אספקת השירות, מרוויחות מהמצב – כי המוניטין שלהן מקבל דחיפה גדולה קדימה, כי מספר הצרכנים גדל ומפני שהציבור מפתח תלות גדולה יותר מבעבר בשירותים האינטרנטיים, כאשר אנשים רבים נאלצים לגלות אפשרויות חלופיות לפעולות שעשו בעבר בחיים האמיתיים ולא באינטרנט.
כך קורה שאנשים רבים נמנעים מללכת לסופר ומגלים את אפשרויות הקניה ברשת, משתמשים יותר בתקשורת עם קופת החולים והבנק ועם גורמים רבים נוספים, שעד היום נהגו להגיע אליהם פיזית.
המפסידים העיקריים מהמצב
כדי לתת מענה לביקוש הגדול, ספקיות התשתית הגדולות במשק הגדילו את רוחב הפס והרחיבו תשתיות, כדי לא לקרוס.
לעומתן, ספקיות קטנות יותר, אינן מחזיקות בתקציבים המאפשרים להן לשדרג תשתיות. כתוצאה, השירות אינו איכותי במיוחד, לקוחותיו חווים עיכובים ותקלות וייתכן שהוא יקרוס בהמשך, אם מספיק לקוחות יחליטו לעזוב את השירות.
אך לא רק חברות האינטרנט החלשות עלולות להיפגע מהמצב, אלא גם ואולי בעיקר – אוכלוסיות חלשות ברחבי העולם וגם בישראל, שאינן נהנות משירותי אינטרנט מהירים וחזקים.
בארצות הברית למשל, יש אזורים שלמים שתושביהם נהנים משירותי אינטרנט מהיר בזכות פס רחב ומנגד, אזורים שלמים שאין להם שירותי אינטרנט מתקדמים.
שם עדיין יש תשתיות אינטרנט איטיות, מיושנות, שאינן מאפשרות לתושבים להשתמש, למשל, בשירותי למידה מרחוק, כמו חבריהם העשירים ברי המזל.
גם בישראל נחשפה תופעה דומה, שגרמה למשרד החינוך למצוא שיטות חלופיות ללמידה מרחוק, כדי לצמצם את הפערים הללו, בעקבות תלונות ההורים, אבל יתכן שגם כדי להפחית מהעומס הגדול על הרשתות.
יחד עם זאת, במקומות אחרים, כמו בארצות הברית למשל, שם לא ננקטים צעדים לסייע לתושבים שאינם נהנים מפס רחב, צפוי להיווצר פער גדול בין התלמידים שהמשיכו בלמידה מרחוק לאלה שלא ואפשר לצפות שהפער הזה ילווה אותם גם בניסיונות הקבלה ללימודי האוניברסיטה ובהמשך גם לעבודה מכניסה ומשתלמת.
לסיכום – מה עוד אפשר לעשות
איגוד האינטרנט הישראלי, שמחזיק בנתוני שימוש ומודע לשינויים מרחיקי הלכת בהרגלי הצריכה של הישראלים בעקבות המשבר, מאפשר לספקיות הגדולות להגדיל את קיבולת החיבור שלהן ללא עלויות נוספות, אך אנשי האיגוד אינם נאיבים בנושא.
הנתונים מראים גם כי אם מגמות אלה ימשכו מספיק זמן, תהיה קריסה של חלק מהשירותים וגם של חלק מהחברות, אך ללא ספק, חברות גדולות שהשכילו להיערך מבעוד מועד לביקושים עצומים עשויות להרוויח בטווח הארוך.
אם גם משרד התקשורת ייכנס לתמונה, כדי לסייע לשפר את התשתיות הארציות לאינטרנט בארץ, ירוויחו מכך גם כל המשתמשים.
